אפליה של ילדים מובילה לפיצול משפחתי 

אפליה של ילדים מובילה לפיצול משפחתי / מאת יואב ברנזון

הכבשה השחורה - מיתוג מסוכן ביותר

במשפחות רבות מדי קיימת התופעה המעציבה וההרסנית של הכבשה השחורה. כבשה שחורה הוא ילד מסויים שמקבל מיתוג של "כישלון", "לא מספיק טוב", "לא כמו כולם" או "בלתי מספיק". אותו ילד הופך בעיני הוריו לכבשה שחורה וכך הם מתייחסים אליו.

הם מבקרים אותו המון, אומרים עליו משפטים שליליים או מזלזלים, מפלים אותו ביחס ליתר האחים ויוצרים בבית אווירה של איפה ואיפה - "יש ילדים טובים ויש ילדים רעים".

ההורים מלמדים - הילדים לומדים

כפי שההורים מתייחסים לכבשה השחורה - כך גם יתר האחים לומדים להתייחס אליו. הם רואים שההורים מבקרים את הכבשה השחורה ומה שהם עושים הוא שהם מחקים את הדוגמה שההורים נותנים להם.

מהר מאוד נוצרת תחושה בבית של עליונים ותחתונים, טובים ורעים, שווים יותר ושווים פחות. הילדים האחרים מקבלים תחושה - מזוייפת אבל שיטתית - כאילו הם טובים יותר מהאח או האחות שקיבלו את המיתוג של כבשה שחורה. וכך, גם ללא קשר להורים, הם נוטים להאמין שהם טובים מהכבשה השחורה, שזכותם לפגוע בו, למחוק אותו, לגזול ממנו, להפלות אותו, לדחוק אותו, לדחות אותו ולדרוס אותו.

הורים מפלים - יוצרים את הפיצול בקרב הילדים

הורים מפלים יוצרים משפחה מפוצלת, מחנאית ומסוכסכת. התוצאה של ההתנהגות ההרסנית של ההורים באה מהר מאוד לידי ביטוי בקרב הילדים. האחים נוטים להתעמר ולהתעלל בכבשה השחורה, לרדת עליו, לרדות בו, לנהוג כלפיו בגסות ולדחוק אותו לפינה.

המחשבה שהילדים לא יחקו את התנהגות ההורים ויתייחסו לכבשה השחורה בדיוק כפי שההורים מתייחסים אליה - היא לא פחות ממגוכחת. הילדים תמיד מחקים את ההורים, גם אם הם אינם רוצים בכך, כי זהו מנגנון טבעי. המחשבה של ההורים שבאמצעות הביקורת שלהם הם "יתקנו" את הכבשה השחורה - היא לא פחות ממוטעית לחלוטין. ביקורת היא תמיד, אבל תמיד, דבר הרסני ומזיק. ביקורת תמיד מדרדרת ילד שהוא הכבשה השחורה של המשפחה כלפי מטה והיא ומנציחה את הדימוי העצמי הנמוך שלו - גם בעיני עצמו וגם בעיני אחיו והוריו.

יחס שיוויוני של ההורים יכול לתקן את נזקי האפליה

רק יחס שיוויוני של ההורים כלפי כל הילדים יכול לתקן את המעוות ולאחד את המשפחה. הורים חייבים להבין שעליהם לקבל ללא תנאים את כל הילדים שלהם באותה הצורה בדיוק, ללא שום תירוצים, הסברים, סיבות או תנאים. אסור להורים להפלות בין אחים. אסור להורים לתת לאף אחד מהאחים את התחושה שהם  נעלים או טובים יותר מאחד האחים שלהם. רק כך האחים ילמדו לכבד את הכבשה השחורה ולתת לה את המקום השווה והמלא שלה.

קבלה ללא תנאי מצד ההורים פירושה הוא זה: גם אם איננו מרוצים מההתנהגות שלך או שקשה לנו להבין או לקבל את הגישה שלך - אתה הילד שלנו ואתה תזכה למלוא התמיכה והחיבוק בכל מקרה ובכל דרך שתבחר ללכת בה. המסר לכל ילדי המשפחה הוא זה: גם הילדים "הטובים" (אלה ש"לא עושים בעיות" להורים ובוחרים לעשות כל מה שההורים אומרים להם) וגם הילדים "הרעים" (אלה שהם שונים מההורים והולכים בדרכים משל עצמם) הם אותו הדבר בדיוק, ללא שום אפליה, שום תנאים ושום סייגים. אנחנו משפחה שווה, מאוחדת ומלוכדת אחת, ושום דבר אסור שיצדיק אפליה הוא התייחסות שונה לאחד מבני המשפחה.

וטיפ לסיום: מעצם בריאתם, ילדים יכולים להיות ייחודיים ושונים מההורים שלהם ומהאחים שלהם. השוני הזה אינו מצדיק אפליה, ענישה, חרם, מיתוג שלילי או זלזול בילדים השונים. לכל ילד במשפחה יש את אותו המעמד בדיוק. אפליה בין ילדים מובילה כמעט תמיד לפיצול משפחתי, והיא בסופו של דבר מתנקמת בשלמות המשפחה ובהורים.